רשתות לא יבשתיות יכולות להוות מרכיב יתירות במקרה שספק סלולר נופל

orbiting

?כיצד סוגיית שרידות רשתות הסלולר בישראל צפויה לבוא על פתרונה בשנים הקרובות

במשך שנים עסקו במשרד התקשורת ובמשרד הביטחון בסוגיה המטרידה של שרידות רשתות הסלולר האזרחיות בישראל ומה יקרה אם וכאשר אחת מרשתות הסלולר בישראל תקרוס. אם בשל תקלה טכנית, אסון לאומי, כתוצאה מחבלה או מתקפת סייבר.

במשך השנים עלו וירדו חלופות ופתרונות שונים. אלו נעו בין היכולות של כל אחת מהמפעילות לקלוט אליהם את הלקוחות של המפעילות האחרות בזמן אמת אל מול חוסר ההיגיון הכלכלי שבדבר. ההוצאות העצומות הכרוכות בכך, שכן מדובר בחברות מתחרות, מסחריות שאמורות לראות בראש ובראשונה את שורת הרווח.

הפתרון החלופי שקיים מבוסס על לוויין תקשורת, על מגבלותיו וחסרונותיו. מדובר בפתרון יקר, ברשת נפרדת, המחייב שימוש במכשירים ייעודיים (טלפונים לווייניים) ומוגבלות ברוחב הסרט שהתקשורת הלוויינית מסוגלת לספק.

אפשר גם לחשוב על הפעלת רשתות פרטיות הפועלות בקפסולות ומאפשרות תקשורת לטובת “מגיבים ראשונים”, אבל לא בהקשר של מענה למשק הישראלי בכללותו ומניעת אסון כלכלי למשק.

לפיכך, במשך שנים התקשורת הלוויינית הייתה בעיקר נחלתם של מעצמות וצבאות שהתבססו על רשתות נפרדות וכן מערך גיבויים בתצורות שונות. אולם, גם הן אינן חסינות כשמדובר באסון לאומי. ככל שאלו ילכו ויתבססו על תשתיות של מפעילות אזרחיות כך גם הן יהיו חשופות לאותם תרחישים.

בשנים האחרונות מזהות ענקיות הטכנולוגיה את הפוטנציאל להתרחבות העסקית ועם ההתפתחות הטכנולוגית בדגש על האינטרנט והדור ה-5 החלה הבהלה לזהב וגילוי עניין מחודש בתווך הלוויני.

מרחב התקשורת הלויינית האזרחי הלך ותפס מקום רחב יותר ויותר בשיח הציבורי בעיקר לאור המאבק המתוקשר ומעורבותן הגדלה של ענקיות הטכנולוגיה העולמית במלחמה על הרחבת מעגל לקוחות האינטרנט שלהן.

שמות מפוצצים ובראשן אילון מאסק עם מייזם האינטרנט הלוויני STARLINK , אמזון עם פרויקט KUIPER ו ONEWEB הבריטית שנלחמות על מרחב הקצאת התדרים הלוייניים כאמצעי להרחיב את פוטנציאל לקוחות האינטרנט שלהן. על הדרך, מספקות חדשות חדשות עסיסיות עם תלונות הדדיות ופניות לבתי המשפט וה- FCC האמריקאי. 

אליהן מצטרפות עכשיו חברות ה-NTN – רשתות סלולריות לא יבשתיות (NON TERRSTRIAL NETWORKS). אלו מעוניינות לענות על צורך הולך וגדל לתקשורת נתונים סלולרית חוץ יבשתית, כשכבה נוספת מעל לראשן של מפעילות טלקום מקומיות.

רשתות לא יבשתיות יספקו את הניידות בין הרשת הקרקעית לרשת החללית. ועם ההצהרה המשותפת האחרונה של מייסד ספייס אקס (SpaceX) אלון מאסק ומנכ”ל טי-מובייל (T-Mobile) מייק סיברט שהודיעו כי שתי החברות עובדות כדי להביא לקצם את “השטחים המתים של הסלולר” נראה כי הפעילות בנושא הולכת וצוברת תאוצה.

פתרון רשתות לא יבשתיות מקבל מענה במסגרת דור-5 על ידי ה-GPP3 מבוסס לוויינים בתחום ה-LEO (הממוקמים בשכבה הקרובה ביותר לכדור הארץ). פתרון זה מסוגל לספק רוחב פס לווייני בדור-5, אגנוסטי בין מכשירים, כך שכל אדם שיש בידיו מכשיר סלולרי דור-5 יוכל לקבל עליו שירות באמצעות נדידה ובצורה שקופה לחלוטין ללקוח. 

רשתות לא יבשתיות אמורות להוות מרכיב חשוב בהתרחבות פריסת טכנולוגיית בדור ה-5 בעולם, עם כיסוי כלל עולמי גלובאלי וכמענה לצרכים וורטיקלים חדשים. החל ברפואה מרחוק, אנרגיה ורכב ועד מענה לכוחות הצלה ותחליף למגדלי שידור סלולארים באזורים מרוחקים.

המודל העסקי באמצעות טכנולוגיית הדור החמישי מתחלקים לשלוש קטגוריות. המשכיות השירות – אספקת שירותי תקשורת סלולרית במקומות בהם לא ניתן לספק את השירות באמצעות רשתות יבשתיות. שירות בכל מקום – ישפר את הזמינות במקרה של אסונות שיובילו להרס או הפסקה זמנית של התשתיות היבשתיות. מדרגיות השירות – הורדת עומס מהרשתות היבשתיות, בעיקר בשעות העומס – “שעות הפיק”.
 
מדינת ישראל, באמצעות משרד התקשורת, חשוב שתעקוב אחר התפתחות רשתות ה NTN בעולם, תשקיע משאבים ללימוד הנושא והשתלבותו ברשתות הטלקום בישראל. יש למצוא את הדרך לשילוב בין האינטרס הלאומי של המדינה לאינטרס הכלכלי של מפעילות הסלולר בישראל.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Scroll to Top