שר התקשורת הבא יצטרך להחליט האם הוא הופך את ישראל למרכז טכנולוגיה אזורי

Telecomm

ישראל יכולה להפוך למרכז תקשורת אזורי של סיבים אופטיים, חוות שרתים ודור-5 | בשביל זה, משרדי הממשלה צריכים לייצר חזית אחידה ומשרד התקשורת נדרש לדחוף טכנולוגיות כמו דור-5

כאשר הטכנולוגיה מאפשרת ופורצת דרך וגבולות, כל שנדרש זה להתוות את הדרך, להקשיב,  להעז לדבר על הדברים בגבוה העניים ולקבל החלטות אמיצות. אלו, בהפשטה, האתגרים העומדים בפני שר או שרת התקשורת החדשים. אחת השאלות המרכזיות היא מה ״הדבר הבא״ אחרי פרויקט הסיבים שקידם שר התקשורת היוצא, יועז הנדל.

כהונתם הקצרה יחסית של הנדל ויד ימינו, המוציאה לפועל, לירן אבישר בן-חורין, הייתה בין הכהונות המשמעותיות והפוריות ביותר בהיבט של קידום שוק התקשורת בישראל. עכשיו כשהספינה דוהרת במלוא הקיטור אסור לדומם מנועים.

מדיניות תשתיות התקשורת במדינת ישראל ידעה עליות וירידות, אולם לא תמיד ברורה ומוחשית לכל עד כמה תחום זה תופס חלק משמעותי ומרכזי כמנוע הצמיחה של כלכלת מדינת ישראל. תשתית הסיבים האופטיים היא נדבך השינוע המרכזי, ועליו שם שר התקשורת הנוכחי את המיקוד.

מטריצת תשתיות התקשורת המתהווה הופכת להיות קשורה במספר וקטורים הפועלים במשולב ובמקביל והגמגום של אחד מהם משפיע על כל השרשרת. על מנת להניע ולקדם את השוק, מדינת ישראל צריכה לדעת לספק את כל שרשרת הערך, כאשר רגולציה ומדיניות הם הלב הפועם שמזרים את הדם לכל איבריו.

תשתית דור 5 תקועה

קידום פריסת תשתיות דור ה-5 והוצאת העגלה מהבוץ הוא אחד מהם, אם לא המרכזי שבהם. מדינת ישראל תקועה בכל מה שקשור לדור ה-5 עם כמה מאות אתרים בכל רשת, ללא אופק ממשי לליבות דור 5 (מוח) מתפקדות.

הדור ה-5 במדינת ישראל תקוע עמוק בבוץ שבין חוסר העניין של המפעילות לקדם תהליכים ועיסוק ברווחיות הרבעון הבא, לבין החובה להיערך ולקדם את שינוע המידע. כאן תפקידה של המדיניות הרגולטורית לדרבן את השוק עם מקלות וגזרים כך שהתשתית תהיה מוכנה לקראת היישומים.

מצד אחד אסור לגדוע למפעילים את הענף עליו הם יושבים ומן הצד השני להבהיר להם שיש מי שפוקח את עיניו כדי לוודא שהשוק יתקדם. למשרד התקשורת יש את הכלים לעשות זאת וכל שנדרש זה להעז ולהשתמש בהם.

 

 

עיכוב בקידום תשתיות הדור ה-5 משמעותה עיכוב בכניסת “מחשוב הקצה” (EDGE CONPUTING), רחפנים מסחריים ומערכים אוטונומים מתקדמים לא יוכלו להתממש בשוק הישראלי. כל שכן מעבר של תעשיות לעידן הדיגיטאלי והטמעת תעשיות חכמות בישראל.

משרד התקשורת לא יכול לעצום את עיניו ולהמשיך לדבוק במדיניות הרגולציה הקיימת. על מנת לממש את החזון, נדרשת פריסה רחבה ומשמעותית. נדרשים אלפים ואפילו עשרות אלפי אתרים שצריכת החשמל שלהם כפולה ומשולשת מהצריכה של הציוד הפועל כיום. לזה תוסיפו אתרי סלולר על כל עמוד תאורה.

דרך המשי הטכנולוגית

ענקיות הטכנולוגיה מזהות את מדינת ישראל כאי של שפיות במזרח התיכון. המשטר בין היציבים באזור ויש מי שרואה את מדינת ישראל כדרך המשי של העידן המודרני. אותן חברות מקדמות מיזמי ענק של מרכזי מחשוב (DATA CENTERS) בארץ ופריסת תשתיות אופטיות למדינה וממנה.

מימוש הסכמי אברהם והרחבת שיתוף הפעולה האזורי כפלטפורמה להפוך את ישראל למרכז התקשורת האזורי עבור מדינות המערב ובכלל. תפקידו של המשרד הוא להראות ולסלול את הדרך, לכוון את התעשיות מחד , להאיר את עיניהם של פקידי האוצר מאידך, זאת באמצעות המחשת מודלי הצמיחה של המשק הישראלי.

מבלי להיכנס לעומק הדברים בכל הנוגע למחלוקת המתהווה בנוגע לשימוש בתשתיות ממשלתיות לקידום והרחבת פריסת ערוצי התמסורת בכניסה וביציאה ממדינת ישראל (ראו הרחבה), האחריות של המשרד התקשורת הנה להיות הפנס שמתווה את הדרך. על כל המשמעויות שבהכרח יכולות להיות מתורגמות על יד משרד האוצר לטובת המשך הצמיחה של משק הישראלי.

במשך שנים מדברים במשרדי הממשלה (כולל אוצר וביטחון) על הצורך ברציפות תפקודית והמשכיות התקשורת גם בזמן משברים. כעת, כאשר הטכנולוגיה המשלבת רשתות לא יבשתיות (NTN) מתהווה ומאפשרת, כל שנדרש הוא להראות לשוק את הדרך. זאת, באמצעות אימוץ מדיניות ורגולציה הלוקחת בחשבון שהגבינה זזה ואיתה צריך להזיז ולשנע את אור הזרקורים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Scroll to Top